בלוג

האלכוהול גורם לתופעות שונות אשר אינן מורגשות למי ששתוי, כמו למשל יכולת מוטורית מואטת, ראיה מיטשטשת, יכולת קוגניטיבית שונה ממצב רגיל, קושי לארגן את החשיבה, שינוי לרעה ביכולת ההתמצאות במרחב, וכך יכולת התגובה עלולה להיפגע באופן מובהק מהמצב הפיכח של הנהג. למרות שכל אדם מגיב אחרת לכמות האלכוהול ששתה ולסוג האלכוהול וגם לאופן השתייה, עדיין ישנו קנה מידה אחיד כדי לבדוק את רמת ספיגת האלכוהול בדם, ולפיכך לקבוע גם אם אותו נהג עבר את סף השכרות בנהיגה באותה הבדיקה. האמצעי שנבחר לצורך העניין אמור להיות מדויק גם הוא משום שמדובר בכמויות קטנות יחסית.

מי הוא נהג שיכור על פי חוק?
כנהוג, כדי לטפל במקרים שאינם רצויים על פי חוק, יש להגדיר בדיוק מה הם אותם המקרים – וכך גם במצב שבו עורכים בדיקת שכרות לנהג שנעצר לצד הדרך לבקשת השוטר. על פי החוק, מותר להגיע עד לרמה של 50 מיליגרמים של אלכוהול ביחס למאה מיליליטר דם, או באופן תחליפי – עד 240 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אויר נשוף אחד. את הבדיקה השניה עורכים באמצעות מכשיר הינשוף.

הבדיקה באמצעות ה"ינשוף"
לאחר שהוגדר מראש על פי כמויות מדודות מהו המצב שבו נהג יקרא "שיכור", עתה יש להשתמש במכשיר שישמור על רמת דיוק אחידה, מהימנה ותקפה, כדי שהמכשיר ידייק בכל בדיקה מחדש, שכל מכשיר ינשוף יעניק את אותה התוצאה אילו הנהג נבדק בו, שהמכשיר יהיה מכויל על פי הוראות קבועות ותקין.

מה קורה בשטח?
ישנם נהגים שנעצרו בגין נהיגה בשכרות אולם לא באמת שתו את הכמות המצוינת בדו"ח, שתו את הכמות ועוכבו לצד הדרך כך שאם לפני כן לא היו באמת שיכורים, הרי שכעת האלכוהול נספג בדמם, או שסירבו להבדק. עבור אותם מקרים, רצוי לברר מול עורך דין תעבורה את המשך הצעדים.

השילוב שבין אלכוהול לנהיגה עלול להיות קטלני. נהגים רבים אוחזים בהגה לאחר שתייה – גם על סמך תחושה סובייקטיבית בלבד, ובהסכמה (אפילו פאסיבית) של החברים. התופעה הקשה גורמת ללא מעט תאונות קטלניות בכבישי ישראל, במיוחד בסופי השבוע. בשנת 2005 הממשל בישראל החמיר את הענישה ואת ההתייחסות לתופעה זו, וחלק מהסמלים המאפיינים את בדיקות השכרות בצידי הכבישים מיוחס למכשיר הינשוף, אשר בודק באמצעות הנשיפה את כמות אדי האלכוהול בליטר אויר. במידה והנהג נמצא שיכור, הוא יובא בפני קצין משטרה, יועבר שימוע ורשיונו ישלל לשנתיים לפחות, אלא אם תהיה התערבות משפטית.

לקריאת מאמר בנושא>> עונש סירוב לבדיקת שכרות

למה להחמיר עם הענישה?

הענישה בנהיגה בשכרות נובעת מתוך הרצון להלחם באופן ישיר בתאונות הדרכים. תחילת המלחמה היא להשתמש באלמנט של הרתעה. מדובר למעשה בעונש שאינו מתחשב אפילו בעברו של הנהג (אם הוא נקי מעבירות תנועה למשל או פעם ראשונה שנעצר משום העניין), והרישיון נשלל באופן אוטומטי. זו הסיבה שעורך דין תעבורה נשכר לטיפול בהליך המשפטי, שבו כל כך חשובה הדרך שבה מציגים את פרופילו של הנהג ברכב.

העזרה מידו של עורך דין

כיום שוטר יכול לעצור נהג גם לבדיקה שגרתית וללא אותות מקדימים לשכרות. במידה ויבחר לבדוק את הנהג במכשיר הינשוף, הנהג חייב להסכים, שכן אם לא יעשה זאת, דינו – כדין אדם שהוכחה שכרותו. במידה וייבדק ועדיין תמצאנה שאריות אלכוהול בנשיפתו, המכשיר עלול לסטות ולהצביע על נתונים שאינם מדויקים. עו"ד נהיגה בשכרות מכיר את הנהלים שהשוטרים אמורים להשתמש בהם ובכך יכול לסתור את התנהלותם התקינה התקין.

בעיה עם תקפות מכשיר הינשוף

בתפעולו של מכשיר הינשוף ישנה שרשרת ליקויים אפשרית, אשר אותה חובה לחקור לפני משפט תעבורה בנושא. אי קיומו של פרט מסוים מהנהלים – עלול לסתור את ההתנהלות התקינה המתבקשת. בנוסף, מדובר במכשיר שמעולם לא נבדק על ידי גורם מוסמך.

האישום נגד אייל גולן בגין נהיגה בשכרות שהחל בשנת 2008 מסתיים בשנת 2012? מהי עסקת טיעון בגין נהיגה בשכרות?

המצב המשפטי הבסיסי מלמד כי הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות מחייבת פסילה של רשיון הנהיגה למשך שנתיים. מינימום.
כיצד אם כן המקרה של אייל גולן הסתיים בפסילה נמוכה מהחובה הקיימת על פי החוק? לכך אחראי מסוד שנקרא הסדרי טיעון. זהו הסכם שמתגבש בין התביעה המשטרתית להגנה. הבסיס הרעיוני להגיע להסכם כזה הוא שכל אחד מהצדדים לא מסתכן בניהול הליך משפטי שכידוע, לעולם לא ניתן לחזות בוודאות את תוצאותיו. סביב העדויות והראיות שקיימות במקרה התביעה וההגנה מגבשים הסכמה לעניין עונש שהוא מופחת ובין היתר כדי להמנע מפסילת המינימום על פי החוק, משנה התביעה את סעיף האישום כחלק מהסדר הטיעון, לעבירה עם עונש פסילת מינימום של שלושה חודשים בלבד אשר נקראת ״ נהיגה תחת השפעה״. התיק נגד אייל גולן שנמשך זמן רב כל כך התנהל בתקופה של תהפוכות משפטיות רבות במרוצת הזמן, אשר שינו את רף האכיפה פעמיים! כיום לאחר שבית המשפט המחוזי הפך החלטה שקובעת שהינשוף לא מדייק כך שצריך למדוד מכמות של 400 מיקרוגרם, המצב המשפטי הוא שרף האכיפה נקבע על 290 מיקרוגרם.

כדי לשנות את הרף של האכיפה חייבים להשתמש במומחה, מדען , שיעיד על הבדיקות שערך לינשוף ויסביר מדוע הניסויים שלו מראים כי הינשוף טועה. כיום נערך מחקר אחד שכזה על ידי ד״ר בר אילן. תוצאות המחקר מגלות באופן חד משמעי כי מכשיר הינשוף מזהה חומרים שאינם מכילים אלכוהול כאלכוהול. העובדה הזאת מובילה לכך. שקיימת סטייה של עשרות עד מאות אחוזים באופן שחלק מהנבדקים עלולים להיות מורשעים בעבירה של נהיגה בשכרות על לא עוול בכפם.

מה ניתן לעשות? ראשית לדרוש מהשוטר לעשות בדיקת דם. בדיקה שכזו הנה אמינה ותעיד האם נהג באמת שיכור או לא. במקרה שהשוטר לא מסכים, מייד לאחר שאתם משוחררים גשו מייד באותו הרגע ובקשו לערוך בדיקת דם עצמאית דרך בית חולים על חשבונכם. זה לא יקר בכלל ויכול לחסוך לכם אלפי שקלים ואי נעימות הכרוכה בפסילת רשיון הנהיגה.
לקוחה שלי שקיבלה את עצתי וניגשה מייד לבית חולים הצילה בכך את רישיונה שכן פניתי לבית המשפט עם הוכחה מוצקה כי לא הייתה שיכורה ובאמצעות חוות דעת של מומחה לא רק שרישיון הנהיגה הוחזר לה במקום, בהמשך התביעה השתכנעה לבטל לגמרי את כתב האישום.

לסיכום: אל תבזבזו זמן בוויכוחים עם השוטרים, זה רק יפגע בכם יותר. גשו לעשות בדיקת דם, תקראו היטב על מה אתם חותמים ובמידת הצורך תתעדו בהקלטה את הארוע.